50 טעויות קריטיות בקופירייטינג שחובה להימנע מהן 

תוכן עניינים

קופירייטינג של מקצוענים אמור להיות נקי מטעויות. קמפיין שעלה לאוויר הוא ברוב המקרים תוצר של כלים שלובים ומושקעים, תקציב מושקע, מערך גיבוש אסטרטגיה וקונספט, תהליך שלפעמים לוקח חודשים לגבש ולהוציא לפועל. לכן, חשוב לדעת איך ניתן למנוע מראש טעויות בקופירייטינג שבסופו של דבר 'יעלו ביוקר' ויגרמו להוצאה מיותרת.

יש טעויות שקל לתקן את הנזק שהן מחוללות ויש טעויות שיכול לקחת שנים (והרבה מאוד כסף) לתקן את מה שהן 'עוללו'. בדיוק בשביל זה, החלטנו 'לעשות לכם שירות' ולהביא בפניכם את כל מה שחשוב להימנע ממנו על מנת ליהנות מעוצמה של קופירייטינג ותוכן ב-Topstandart במסלול הישיר והחלק של הצלחה עסקית מובטחת.

קבלו רשימה שאפשר להגדיר אותה Must Not (ותשתדלו ליישם אותה)

  • לא לצאת לדרך לפני שביצעתם (או שביצעו עבורכם) תחקיר מקיף לגבי הלקוח: מיהו העסק שעבורו צריך לכתוב, מה מאפיין אותו, מה הייחוד שלו, מהם יתרונותיו מול המתחרים, מיהם קהלי המטרה שלו, מה קהלי המטרה יודעים עליו.

 

  • לא לצאת לדרך לפני שברורים מאפייני קהלי המטרה: מיהו ה'גרעין הקשה' של קהלי היעד? באיזה טווחי-גיל? מה מעניין את קהלי המטרה? מהי הבעיה המרכזית שהם רוצים לפתור? איפה הם גרים?

 

  • לא לצאת לדרך לפני שברור מהי מטרת הקמפיין הספציפי שעבורו נדרש הקופירייטינג: מה הקמפיין אמור לקדם? האם זה קמפיין תדמיתי? קמפיין מכירתי? האם מדובר במוצר חדש? בהשקה? האם מדובר בשירות וותיק ש'מרעננים' אותו, במוצר שעושה 'ריפרש'?

 

  • לא לצאת לדרך מבלי ששיתפתם את בעל העסק/מנהל המותג/כל מי שרלוונטי בארגון לגבי אסטרטגיית-התוכן שגיבשתם: קחו בחשבון שכל סקיצה שאושרה על ידי הלקוח תתורגם למוצר המוגמר, שחובה לאשר אותו מול הלקוח לפני ה'עלייה לאוויר' (אישור סקיצה אין משמעו אישור סופי לתוצר סופי) טעות קרדינלית היא לעלות לאוויר עם מוצר שהלקוח לא אישר חד משמעית (אלא רק בשלב הסקיצות).   

למה חשוב להימנע מטעויות בקופירייטינג

זה כמו לשאול 'למה חשוב לנהוג בעיניים פקוחות', שאלה רטורית עם תשובה ברורה: קופירייטינג הוא המנוע של כל מהלך פרסום, בין אם זה ברשתות החברתיות, ב-Print, ביוטיוב, במגזין, בעיתון יומי, בטלוויזיה, ברדיו: אם ה'מנוע' משובש וחורק – התאונה מובטחת.

אם הקופי לא מתאים, לא חכם ולא אפקטיבי, זה לא רק יגרום להוצאה כספית מיותרת לעסק, אלא זה יכול לגרום נזק תדמיתי לעסק.

טעויות נפוצות בכתיבת תוכן יכולות להפיל קמפיין שהושקעו בו סכומי עתק ולהטמיע רושם שלילי לגבי העסק. יש מקרים שהנזק התדמיתי לעסק הוא בלתי הפיך. לכן, חשוב להבין את עומק האחריות של קופירייטינג לעסקים וכתיבת תוכן מקצועית.

העסק שלך זקוק לתוכן עם נוכחות?

אנחנו נראה לך איך עושים את זה נכון בקלות ובמהירות!

ניתן לחייג למספר 050-4237575
או למלא את הטופס:

טעויות נפוצות בכתיבה שיווקית

1. כתיבה יצירתית, אבל לא כזו שמניעה לפעולה. זה כמו לפתוח חנות עם מוצרים איכותיים, לפרסם מבצעים חמים, להקפיד על תצוגה ברמה הכי גבוהה, על חווית-קנייה פרימיום, אבל לסגור את הדלתות בשעות הכי 'חמות' של תנועת הלקוחות בקניון. יצירתיות לכשעצמה לא מובילה אל הקופות, בלי אינסנטיב אין לקוחות.

2. כתיבה לא ממוקדת, שלא מובילה את הגולש/את קהל המטרה ליעד הרצוי, לביצוע הפעולה הרצויה.

3. קופירייטינג שלא מציג תועלות, לא מפרט מה המוצר יכול לתרום למשתמש, איזו בעיה הוא יכול לפתור לקהל המטרה, איך המוצר/השירות שהעסק מציע יכול לשפר את איכות החיים של ה'יוזרים'.

4. קופי שלא מציג 'הבטחה' ברורה. כבר היו מקרים של קמפיינים שנחשבו למאוד מוצלחים, בזכות סלוגן חזק או הברקה טקסטואלית ייחודית, אלא שבפועל הם לא היו מקצועיים ולא קידמו לקוחות לרכישה. קופי שלא מתמקד בלתת ללקוח Reason Why יכול להפוך לסלוגן שכולם אוהבים ומצטטים, אבל בפועל לא יגרום לאנשים לקנות את המוצר, ובכך אי יעילותו.

5. קופי שפונה לקהלי מטרה שהסבירות שיגלו עניין במוצר/בשירות היא ממש לא גבוהה.

6. כתיבה שמתארת את המוצר/השירות לעומק, ופחות מפרטת לגבי יתרונות המוצר/השירות.

7. כתיבה שמתארת רק את הפונקציונאליות המשובחת של המוצר, ולא את תועלתו למשתמש. כתיבה שימושית מהזן הזה היא ממש Old school. היום כבר לא מדברים במושגים של "זה טוב זה אוסם" או של "העם החליט קפה עלית". היום מדברים בתועלת שהמוצר יעניק ל-User, ב-What does it mean to me גם אם תציעו את הלמבורגיני הכי מהממת ברומא למישהו שאין לו רישיון, זה לא 'יתפוס'. ניסוח תועלת רלוונטית לצרכי הלקוח צריכה לעלות לראש סדר העדיפויות בקונספציות-הקופי שלכם.

טעויות נפוצות בקופירייטינג

copywriting

8. שימוש במילים מקצועיות שקהלי המטרה לא מכירים.

9. שימוש בגוף שלא מתאים לקהלי המטרה (פנייה לגברים, כשקהלי המטרה הן נשות קריירה).

10. כתיבת טקסטים ארוכים בערוצים שהקהלים בהם רגילים לטקסטים קצרים.

11. קופי יצירתי שמבלי משים פוגע בעקיפין בקבוצות-אוכלוסייה מסוימות (מעביר מסר שוביניסטי, פוגע בפרטיות, מקדם אלימות, מזלזל באוכלוסייה בוגרת, וכך הלאה).

12. כתיבת פוסטים לרשתות החברתיות באמצעות טקסטים ארוכים ומייגעים, שלאף גולש אין כוח לקרוא ושלכן אין שום סיכוי שישפיעו על ייצור הלידים/תנועת הלקוחות.

13. שימוש באותו טקסט לפלטפורמות שונות ללא ביצוע אדפטציה (כמובן שקופי למודעה בפייסבוק לא יעבוד במודעה לעיתון יומי).

14. קופי שלא עולה בקנה אחד עם הוויז'ואל שבמודעה, תוכן שיווקי שלא מסונכרן עם האימאג'.

15. קופירייטינג שלא כולל מילים חזקות חיוניות בעולם הפרסום, כמו לדוגמא: "מבצע", "עכשיו", "מתנה", "חינם", "כדאי", "משתלם", ועוד.

16. קופי שבעל העסק כותב בעצמו ובטוח שהוא מבריק וחכם, אבל שרחוק מאוד ממה שהעסק שלו צריך כדי לנהל קמפיין מוצלח ומקצועי.

 17. כתיבה שלא מתייחסת לחשיבות של 'הוכחה חברתית' ולא מחזקת את טענת הקמפיין בטסטמוניאלס. (מי אומר שהמוצר שלכם פצצה?! סבתא שלכם ואחותכם, "בחייאת"…)

18. התעלמות ממילות-מפתח ומהחשיבות שלהן ומכל מה שקשור לאופטימיזציה. בעולם של 2022, כשפרסום ושיווק בדיגיטל הם מנוע-הצמיחה של כל עסק כמעט, כותב תוכן שמתעלם מהחשיבות של אופטימיזציה פשוט חוטא לעסק. כמובן שלא כל טקסט צריך להתחשב ב-SEO אבל בהחלט כן יש לשלב מילות-מפתח ואלמנטים שיתרמו להנעת האלגוריתם לטובת העסק, בהתאם לפלטפורמה הרלוונטית ולמוצר-התוכן הנדרש.

19 קופי לפופאפ בלי הנעה לפעולה. פופ-אפ נועד להטיס-לפעולה, אז איך תטיסו UP בלי קצת POP?!

20. קופי לממשקי-משתמש שלא כולל מילות הכוונה ברורות.

21. קופי דיווחי יבש, במקום קופי מתובל, צבעוני, 'ספייסי' שיגרום לגולש להתייחס למסר.

22. קופי שלא משתמש בסלנג, שמדבר ב'שפת בית-מרקחת' ולא מתעדכן ל'רחוב', 'לכאן ולעכשיו'.

23. קופירייטינג שמתמקד בתועלת שלא חשובה לקהלי המטרה, גם אם היא רלוונטית למוצר. למשל: קמפיין לאבקת-חלב לתינוקות (כמו מטרנה, סימילאק) שמתייחס רק לוויטמינים שהחלב מכיל ולא למה שמעסיק את האם הצעירה: בריאות התינוק שלה ותזונה נכונה לתינוק שלה.

24. קופי שמנסה 'לירות כל הכיוונים', במקום לכוון פלח-שוק ספציפי שהוגדר מראש כ'גרעין הקשה' של קהלי המטרה של העסק. הטעות הזו היא אחת מאלו שהכי נפוצות. יש אנשי מקצוע שחושבים שפנייה למסה גדולה מבטיחה היענות גדולה, אבל הגישה הזו מנוגדת באופן מובהק לכל אסטרטגיית הניו-מדיה. העולם העסקי הולך להרבה יותר אישי, הרבה יותר מותאם ו"טיילור מייד" ומעדיף פנייה מפולחת לקהלי מטרה מדויקים מאשר פניה רחבה "על הבאב-אללה". כבר אמרו בעבר "תפסת מרובה, לא תפסת" ו"עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ".

25. קופירייטינג שלא מנצל את פלטפורמת ה- What if במקרים שהוא יכול להתבסס עליה ולקלוע בול. הצגת פספוס והחמצה Fomo במקרה שלא קונים את המוצר/השירות(שהקופי נדרש לקדם).

טעויות נפוצות בכתיבת תוכן

mistakes

26. כתיבה שלא מותאמת לשפה של קהלי המטרה. אחת מאותן טעויות נפוצות בכתיבה שיווקית היא כתיבה שלא מותאמת לקהלי המטרה ולא מתמקדת בשפה שמתאימה להם. למשל, אם מדובר במוצר שפונה לבני נוער והקופי מנוסח בשפה של הרצאה אקדמית בלי פאנץ' ובלי סלנג אותנטי, זה לא ידבר ולא יעבוד ("תזמינו לי אמבולנס", זה עובד).        

27. כתיבה שלא מותאמת למטרות הקמפיין. יש לא מעט מקרים שבהם הקופי מדבר בכיוון של תדמית, בעוד שמטרת הקמפיין היא למכור מוצר. אם הטקסט לא מציג באופן ברור הזדמנות קנייה אטרקטיבית אלא מדבר על איכות המוצר, הרי שהכתיבה כאן לא מותאמת למטרות הקמפיין. ביג-מיסטייק.

28. תוכן 'מעורפל', לא ממוקד, לא מפוקס (ראיתם פעם אורחים באירוע שהזמנה אליו לא ברורה?!).

29. כתיבת תוכן שאין בה 'ערך', שלא מספקת מידע משמעותי, שלא מעניקה ידע יישומי. במקרים לא מעטים מתפרסמים תכנים שמתארים שירות מסוים, מפרטים לגבי האיכות הבלתי מתפשרת שלו ולמה הוא כל-כך מומלץ, אבל לא מביאים ערך לקורא, לא מוסיפים לו ידע פרקטי שהוא יכול ליישם מחר בבוקר (ושקשור כמובן לאותו שירות קונקרטי שמתואר בטקסט). גם כאן: ביג-מיסטייק.

30. קופי ללא קריאת כיוון, ללא הנעה לפעולה. טעות קריטית היא לנסח קופי, מבריק ככל שיהיה, שאין בו שום קריאה לפעולה. עולם הפרסום היום עובד על מסרים אקטיביים ועל שאיפה מתמדת למעורבות גבוהה מצד הגולשים/הלקוחות. תוכן שרק מספר סיפורים לא יביא קהלים אל הקופות. אם הבאת את התזמורת אל הבמה אבל לא ניצחת עליה ולא הוצאת ממנה קונצרט, זה כאילו שכל הנגנים נשארו בבית. הפשלה המקצועית הכי גדולה בתחום היא לייצר קופי שלא יניע בעקבותיו שום מהלך. "Ned is Dead" (תשאלו את טרנטינו).

31. כתיבת תוכן שלא מרחיבה ומעמיקה בנושא 'שעליו הפוקוס'.

32. קופירייטינג שלא עולה בקנה אחד עם 'שפת המותג'. פערים בשפת המותג הם בגדר נזק. אם המותג הוא צעיר, כיפי וקשור לעולמות-הפנאי, למשל, אז אסור ל'דברר' אותו בשפה של האקדמיה לחקר המוח. ורסיה חדשה של 'עקרון הרצף', אם תרצו. רצף שפת מותג.

33. כתיבה טכנית ׳קרה׳, לא מרגשת ומרוחקת. למה שמתוך היצע מטורף ולא-נגמר של מאות מוצרים באותה הקטגוריה ייבחרו דווקא במוצר של עסק מסוים?! ברוב המקרים, בחירה מבוצעת מתוך תחושת שייכות, הזדהות, מתוך רצון וצורך ערים מאוד, ואת כל אלה כמעט שבלתי אפשרי להשיג בלי אלמנט שירגש, שיפעל על בלוטות ה-EQ. לכן, קופי קר Out, קופי חם In.

34. קופי מתחכם מדי, בשפה גבוהה, לא 'בגובה העיניים'.

35. קופי שהוא לכשעצמו מבריק, אבל ממש לא קשור למטרת הקמפיין ולעולם-התוכן של המוצר/העסק (רוצים לידים חמים? אז למה הקופי למודעה מתאים לקמפיין-תנועה?!).

36. קופי מפורט מדי שמתמקד בפרטים טכניים של המוצר, לא מעניין, לא מסקרן, טכני (לא יעבוד מול הלקוחות הפוטנציאליים). אף אחד לא מעוניין לשמוע כמה שבבי-סיליקון יש במחשב שלו ובאיזו מדינה התקינו אותם, מה שחשוב למי שקונה מחשב זה לדעת האם המחשב יתאים לצרכים שלו בעבודה/בלימודים, האם המעבד וכרטיס המסך שלו הם 'פצצה' כמו שרק גיימרים אמיתיים יודעים לזהות. לכן, כתיבת תוכן צריכה לגעת בתועלות הרבה יותר מאשר בתכונות של המוצר. ברור שכן חשוב לפרט תכונות, אבל במינון סביר ולא ב'חפירות'.

37. קופי שמתמקד בתדמית של העסק, בעוד שנדרש קופי שיקדם מכירות בעסק.

38. קופי שמשבח ומעצים מוצר שהשוק בכלל לא מכיר עדיין (פוגע באמינות).

39. כתיבה שמתמקדת בלתאר כמה טוב המוצר, במקום לפרט כמה טוב המוצר יכול לעשות למשתמשים בו.

40. כותרת שמחטיאה את המטרה: מתארת מוצר שנמכר כמו לחמניות ולא מסבירה למה. תוכן שמציג סיפור הצלחה של מותג ולא מפרט בזכות מה המוצר כל-כך מצליח ומה הפך אותו לסיפור הצלחה ושלא מציג טסטמוניאלס של משתמשים, יכול לגרום לפגיעה באמון-הציבור בעסק. הקהל היום לא פראייר, הוא חשוף למאות מוצרים בכל קטגוריה (אם לא לאלפי הצעות אלטרנטיביות) ו'שירי הלל' כבר לא עובדים עליו. אנשים רוצים עובדות, נתונים, מקרים מהשטח, משהו 'לראות ולגעת בו', שיבסס את ה'הבטחה'.

41. תוכן שמתאים לקהל יעד מאוד מצומצם (שרלוונטי למוצר) אבל לא מהווה את 'מעטפת' רוחב קהלי המטרה הרלוונטיים.

42. טקסט לסרטון שמורכב ממשפטים ארוכים מדי, שלא מתאימים לסרטון, מדיה שמהותה ויזואלית.

43. כתיבת פוסטים בפייסבוק בלי שילוב של אימוג'ים.

44. קופי לפוסטים באינסטגרם בלי שילוב האשטגים (מינימום 15 האשטגים לפוסט). פוסטים שמועלים לאינסטגרם ללא האשטגים כאילו שלא הועלו. חייבים להפנים את זה ולהתנהל בהתאם לזה. רוצים שיקראו אתכם, יגיעו אליכם ושהאלגוריתם יפרגן לכם? שלבו את ההאשטגים הכי חזקים בקטגוריה הרלוונטית. יש אתרים ואפליקציות שבהם תוכלו לאתר את ההאשטגים הכי חמים בכל קטגוריה, תיעזרו בהם.

45. קופי למודעות ממומנות בפייסבוק שהכותרת שלהן לא Clear cut.

46. קופי ש'מתחפש' לגרסה בעברית של קמפיין שהצליח מאוד בחו"ל, אבל שממש לא מדבר אל הקהל כאן (קופי זה שפה, שפה היא תרבות, תרבות היא תלוית חברה, מקום וזמן) תוכן שמדליק 'עקרות בית נואשות' בבוורלי הילס לא בהכרח ידבר אל נשים קרייריסטיות בניו-יורק או אל 'מאמות מבשלות' מירוחם.

47. כתיבת תוכן שלא מביאה לקדמת הבמה את ה'סיפור של המותג' (במקרה שיש סיפור חזק ומעורר השראה ששווה להביא אותו לפרונט). ביג-מיסטייק.

48. תוכן משובח מבחינת תיאור הפרטים הרלוונטיים למותג, אבל כזה שלא מוביל את הגולש להסכים להשארת פרטי-התקשרות איתו, אלא לנטישה. כלומר: תוכן מעולה שמתפקד מעולה עד שמגיעים ל'מאני טיים' ודווקא שם הוא מתפקשש והופך למקבץ מילים לא אפקטיבי. זה כמו שחקן כדורגל שמשחק מעולה לאורך כל הדרך ושדווקא ב'פנדל' מחטיא ומאכזב את כל הצופים.

49. תוכן שיווקי שמדבר רק בשפה מכירתית, 'דוחפת' ב-Push ולא נותן ערך לקהלי המטרה (אף אחד לא אוהב ש'דוחפים' לו בכוח משהו לקנות). תנסו להיזכר מתי בפעם האחרונה נכנסתם לחנות בגדים ומייד המוכרת 'התעלקה' עליכם עם מחמאות מלאכותיות וניסיון 'להשחיל' לכם בגד שממש לא בא לכם עליו, וכל מה שרציתם היה לברוח מהחנות הזאת. ככה זה עם תוכן שמצלצל יותר מדי 'מטעם' ויותר מדי מכירתי. האיזון והמינון בין ערך לבין מכירה חייב להישמר במקרים מסוימים, כפי שבמקרים אחרים דווקא מתחייבת גישה נטו-מכירתית. הכול לפי העניין.

50. תוכן שיווקי שברור מדי שהוא תוכן שיווקי. למשל: בתוכניות-בוקר שונות בטלוויזיה יש כל מיני 'פינות מומחים', רובן בעצם מבוססות על תוכן שיווקי. רק בחלק מהן לא מרגישים שזה 'מטעם' ושבאמת מדובר בהמלצות כדאיות נטולות אינטרסים (גם אם יש שם אינטרסים חבויים) מי אמר 'פאולה וליאון' ולא קיבל?! (בלי קשר לעובדה שזו אחלה תכנית בנישה שלה).

בקופירייטינג לגאסי אין טעויות

סוכנות קופירייטינג מקצועית תדע שלא 'ליפול' לטעויות שפרטנו כאן. יש מי שאומר "מי שלא עושה לא טועה", אנחנו בקופירייטינג לגאסי יכולים להעיד על עצמנו שבנקודה הזו דווקא מי שכן עושה לא טועה.

מי שמיומן ומנוסה במתן שירותי קופירייטינג וחתום על הצלחה של מאות קמפיינים של לקוחות מרוצים, יודע איך צריך לנהל תוכן ואיפה הסמטאות עם ה'מוקשים' שאליהן אסור להיכנס.

אנחנו יכולים לומר בכנות שבזכות הניסיון רב השנים שלנו בניהול תוכן ובניהול קמפיינים בכל הפלטפורמות המובילות, את הטעויות שלנו כבר עשינו ממש מזמן, בפרה-היסטוריה שלנו, בשלב שבו 'למדנו ללכת'.

היום אנחנו יכולים להבטיח ללקוחות שלנו אפס תקלות בביטחון מלא. קבעו שיחת ייעוץ ללא עלות או התחייבות ותבינו איך אנחנו עושים את זה ביגטיים. מילה של לגאסי.  

לשיחת הכרות בקליק – לחצו כאן

השירותים שלנו

שתפו את הפוסט

צור קשר

ניתן לחייג למספר 050-4237575
או למלא את הטופס:

מוכן להגדיל את הטראפיק,
הלידים והמכירות

בפי 10 לפחות?

מאמרים נוספים לקריאה

המדריך המלא לכתיבה שיווקית

המדריך המלא לכתיבה שיווקית: להמיר מילים בכסף ולמשוך לקוחות פוטנציאליים

מעוניינים להמיר מילים בכסף? למשוך לקוחות פוטנציאליים? לשפר את יחסי ההמרה באתר? כתיבה שיווקית נועדה לשווק את העסק שלכם באמצעות מילים, להעניק ערך מוסף ללקוח ולמכור כמה שיותר, במינימום זמן ובמקסימום תמורה.

קרא עוד »

קופירייטינג לניוזלטר: להגדיל את העסק באפס השקעה

קופירייטינג לניוזלטר שיווקי הוא כלי חשוב עבור כל עסק. בעזרת קופירייטינג לניוזלטר תוכלו לחנך ולשכנע את הגולשים, לשמר את הלקוחות ולהביא עוד המון מכירות. תפקידו של הניוזלטר הוא שתמיד תישארו במודעות הלקוח, תבססו את המומחיות ותשפרו את הסמכות שלכם בתחום.

קרא עוד »

מוכן להגדיל את הטראפיק,
הלידים והמכירות

בפי 10 לפחות?