בעידן שבו התחרות הולכת וגוברת בכל תחום, ללקוחות אין זמן (ובעיקר סבלנות) לעסקים לא מקצועיים. הם אוהבים לצרוך מידע איכותי, מקצועי ונקי משגיאות. הגהה לשונית דורשת מקצועיות בלתי-מתפשרת, הבנה מעמיקה של הטקסטים וירידה לפרטים הקטנים ביותר.
לא חייבים לבצע הגהה בכל טקסט, אך תמיד חשוב לבדוק אם יש צורך בכך. בעזרת הבקיאות וברוח הנדיבות, יצרנו עבורכם מדריך מקצועי לעריכה והגהה (Proofreading) של טקסטים, שיהפכו את חייכם – לקלים, נוחים ופשוטים יותר. בואו נתחיל!
מהי הגהה לשונית
הגהה לשונית (Proofreading) היא פעולה סיזיפית, מתישה ואפילו די משעממת. זה לא משנה אם אתם קופירייטרים מקצועיים או כותבי תוכן מנוסים, שגיאות וטעויות תמיד יכולות לצוץ בטקסטים. הגהה לשונית היא שלב קריטי בתהליך ״עריכת הטקסט״ שמטרתו לאתר שגיאות כתיב, דקדוק, טעויות הקלדה, טעויות דפוס וטעויות העתקה.
התוכן, הקופי והטקסטים שפזורים במדיה החברתית ובאתר שלכם, הם הפנים של העסק שלכם. הגהה לשונית, תסייע לכם ליצור רושם ראשוני מדהים, תעלה את הסמכות והמוניטין, ותהפוך את העסק שלכם למקור מידע מהימן, איכותי וזמין.
מהי עריכה לשונית
עריכה לשונית היא פעולה שנועדה להעביר טקסטים ומסרים לקהל הקוראים בצורה מובנת, קריאה וברורה. עריכה לשונית מתבטאת בסידור הניקוד של הטקסט, שיפור הפיסוק הקיים וניסוח מחדש של תכנים או משפטים לא ברורים.
המילה הכתובה מופיעה בכל מקום, נמצאת בכל תחום ומביאה ערך לכל אדם. לכן, לפני כל פרסום של מאמר, הוצאה לאור של ספר או העלאת פוסט לרשתות החברתיות, בצעו עריכה לשונית ובדקו שהתוכן שכתבתם הוא ברור, מובן ובעל ערך עבור הקורא אותו.
מדוע אנו מבצעים טעויות בטקסטים
- מי שכתב את הטקסט מתקשה להבחין בטעויות ובשגיאות של עצמו.
- פרסום של טקסטים ללא עריכה או הגהה לשונית.
- היעדר ידע בתחום וחוסר ניסיון מקצועי.
- לא שולטים בשפה העברית על בוריה.
- חיסכון כספי – מניעת השכרת מגיה מקצועי בתשלום.
ההבדל בין עריכה לשונית להגהה לשונית
עריכה לשונית והגהה לשונית באות ביחד, אך עדיין יש ביניהן מספר הבדלים.
עריכה לשונית מטרתה:
- לערוך את התוכן מבחינת תחביר, פיסוק ודקדוק.
- לערוך את הפיסוק וללטש משפטים שאינם מנוסחים היטב.
- לבצע ריווח מתאים בין מילים ולמחוק מילים מיותרות.
- השמטת קטעים מיותרים והאחדת השימוש במונחים חוזרים.
- שיפור נגישות הטקסט לקוראים, וחלוקה נכונה של פסקאות ומשפטים.
- השלמת מילים רצויות ומחיקת מילים מיותרות.
הגהה לשונית מטרתה:
- תיקון שגיאות לשוניות ושגיאות דקדוקיות.
- תיקון שגיאות כתיב וטעויות הקלדה.
- סידור המשפטים, המילים והפסקאות.
- שימוש נכון במילות יחס וסימני פיסוק.
- האחדת רווחים בין פסקאות, משפטים ומילים.
רמות עריכה פופולריות
- עריכת הגהה – ברמת עריכה זו מבצעים שינויים נקודתיים ובדיקות אחרונות. תפקידו של המגיה הוא לבדוק שלא נותרו טעויות נוספות מן העריכה, לתקן שגיאות כתיב, דקדוק והגהה, לבצע שימוש נכון בלשון זכר ונקבה, לנסח מושגים בצורה ברורה ולמנוע טעויות הקלדה.
- עריכת התקנה – ברמת עריכה זו מבצעים שינויים קלים בטקסט. זוהי עבודה טכנית שמטרתה לערוך את סימני הפיסוק ולבדוק את אחידות הרווחים שבין המילים, המשפטים והפסקאות של הטקסט.
- עריכת ליטוש – העריכה הפופולרית ביותר. ברמת עריכה זו מבצעים תיקונים קלים במשפטים, מילים וצירופים שגויים, מנסחים בצורה טובה יותר את הטקסט ואת מבנה המשפטים, משפרים את רמת התחביר ומסדרים את הכתיב והפיסוק.
- עריכת יסוד – עריכה פחות שימושית הנעשית במקרים נדירים. ברמת עריכה זו מעבירים מילים ומשפטים ממקום למקום, בוחנים את חדות המסר שהטקסט מעביר לקורא, בודקים את המשלב הלשוני, ועורכים את סימני הכתיב והפיסוק.
- עריכת שכתוב – עריכת שכתוב נחשבת כנדירה ביותר, מאחר ותפקידה הוא לכתוב את הטקסט המקורי מחדש. ברמת עריכה זו יוצרים תוכן חדש לגמרי בהתבסס על התוכן המקורי. חשוב לדעת, כי עבודה זו מתבצעת לרוב על ידי קופירייטרים מקצועיים ועורכי תוכן מנוסים, ולא על ידי עורכים לשוניים.
- ניקוד – ברמת עריכה זו עורכים את הניקוד בספרי ילדים, שירים וחומרי לימוד.
כיצד נקבע המחיר של הפרויקט
המחיר של עריכה או הגהה לשונית נקבע לפי מספר פרמטרים עיקריים:
- אורך הטקסט – מחושב על ידי מספר התווים שמופיעים בגיליון.
- סוג העריכה – האם נדרשת עריכת הגהה קלילה או עריכת שכתוב מתישה?
- רמת התוכן – מדובר בתוכן מקצועי הדורש עריכה או טקסט חובבני שזקוק לליטוש והגהה?
- קהל היעד – בעריכת תוכן חשוב לשים לב למי מכוון הטקסט ומי צפוי לקרוא אותו (דוקטורים, ילדים, בני נוער, סטודנטים, בוגרים).
- סוג הטקסט – האם הטקסט הוא עיוני-מדעי, ערך אנציקלופדי, ספרותי, רב-מכר, טקסט רוחני, ספר הדרכה, שיר או סיפור ילדים.
- סוג הלקוח – במידה ותעבדו עם הוצאת ספרים תצטרכו לעבוד לפי כללי עריכה מסוימים, אך בעבודה מול אדם פרטי עורך התוכן הוא זה שקובע את כללי העריכה.
- זמן – משך הזמן של עבודת עריכה משתנה לפי הניסיון המקצועי של עורך התוכן, גודל הטקסט ורמת הקושי שלו.
שיטות לתמחור פרויקטים
- ספירת תווים – זוהי השיטה הפופולרית ביותר לתמחור פרויקטים של עריכת תוכן והגהה (Proofreading). המחיר נמדד לפי מספר התווים שמופיעים בגיליון (קובץ טקסט). גיליון מכיל כ-24,000 תווים מוקלדים ללא רווחים, אך כולל הערות שוליים וסיום. במקרים רבים, ניתן לתגמל את עורך התוכן ולחשב לו את העבודה לפי יותר תווים.
- ספירת מילים – בשיטה זו מחשבים את התעריפים לפי כמות המילים. גיליון אחד יכיל בדרך כלל כ-4,000 מילים.
- ספירת עמודים – לפי ״הדף השבועי״ של אוניברסיטת בר אילן, ניתן לקבוע כי גיליון דפוס שווה ל-4 עמודים. שיטה זו מקובלת בעבודות גדולות ובפרויקטים ארוכים.
איך למצוא עבודה בתור עורך תוכן
סיימתם את לימודי עריכת התוכן בהצטיינות, ערכתם את כל הבלוגים באתר של החברים והמשפחה לשלמות, ואתם כעת מרגישים שהשפה העברית זורמת לכם בעורקים. מעולה! עכשיו איך מתקדמים? כיצד תמצאו לקוחות פוטנציאליים ופרויקטים חדשים? נסו את הדרכים הבאות…
מיילים קרים:
- הכינו רשימה של עסקים ולקוחות שהייתם רוצים לעבוד איתם: משרדי תרגום גדולים, חברות להוצאות ספרים, חברות כתוביות ודיבוב, מקומונים, מגזינים, עיתונים ועוד…
- השיגו את פרטי ההתקשרות שלהם (כתובת מייל, טלפון).
- נסחו מספר מיילים מקצועיים ונסו לא למכור בהתחלה.
- העניקו ערך ותנו להם לדעת ״מדוע הם זקוקים לשירות שלכם״.
- במידה והלקוח מתעניין ומבקש פרטים, הציעו לו את שירותכם.
- רשמו מחיר, מה כולל השירות ופרטי התקשרות.
- אל תתייאשו אם רוב העסקים יסרבו, מספיק שאחד יענה ״כן״.
לוח דרושים:
לוחות דרושים (Job boards) יכולים להביא לכם שפע של עבודות ומבול של לקוחות. על מנת להתחיל, צרו קורות חיים שמכוונים לתחום עריכת התוכן, צרפו מספר דוגמאות לפרויקטים מוצלחים שביצעתם בעבר, והבליטו את היתרונות יחד עם 2-3 ביקורות של לקוחות.
העסק שלך זקוק לתוכן עם נוכחות?
ניתן לחייג למספר 050-4237575
או למלא את הטופס:
מהו השכר של עורכי תוכן
בארגונים גדולים ובהוצאות ספרים נהוג לשלם לפי ״גיליון דפוס״. כפי שלמדנו, גיליון דפוס שווה ל-24 אלף תווים ללא רווחים. התעריף שגובה עורך התוכן בנוי מכמה פרמטרים:
- סוג העריכה: עריכת הגהה, עריכת התקנה, עריכת ליטוש, עריכת יסוד, עריכת שכתוב, ניקוד.
- מורכבות הטקסט: ככל שרמת התוכן גבוהה והנושא מורכב יותר, כך עורך התוכן יגבה מחיר גבוה יותר. יתר על כן, בפרויקטים אקדמאים (עריכת דוקטורטים) הדורשים עריכה לפי כללים מסוימים ומאמץ כביר יותר, ניתן לגבות מעבר לממוצע.
- שיטת תשלום: לכל פרויקט יש את שיטת התשלום הייעודית לו. רגע לפני שאתם שולחים הצעת מחיר ללקוח, בדקו את שיטות התשלום השונות (ספירת תווים, ספירת מילים וספירת עמודים), ובחרו בשיטה שמעניקה את הרווח הגבוהה ביותר, במינימום זמן ומאמץ.
להלן התעריפים של עורכי התוכן לפי אגודת המתרגמים:
- עריכת יסוד: 900₪
- עריכת ליטוש: 450₪
- עריכת הגהה: 230₪
- עריכת התקנה: 230₪
להלן התעריפים של עורכי התוכן לפי אגודת הסופרים:
- עריכת יסוד: 500₪
- עריכת ליטוש: 200₪
- עריכת הגהה: 80₪
- עריכת התקנה: 80₪
מה משותף להוצאות ספרים, אגודת המתרגמים ואגודת הסופרים? שיש להם תעריפים קבועים. אך כמו בכל תחום, גם פה יש מקום למעט שינויים. בין אם מדובר בפרויקט מורכב מאוד או בעבודה ארוכה מן הרגיל, ניתן תמיד לבקש העלאת שכר (במידה ואתם חושבים שאתם ראויים לה). מעוניינים לקפוץ למים העמוקים ולצאת מאזור הנוחות? נסו לעבוד עם לקוחות פרטיים ותגבו תעריפים יותר גבוהים!
עריכה פרטית:
אם אתם עובדים מול לקוחות פרטיים, תוכלו לקבוע בעצמכם את התעריפים לפרויקטים. מחירים מקובלים לעריכת ליטוש נעים בין 300-900 שקלים לגיליון, בהתאם לרמת הקושי של הטקסט ולניסיון של עורך התוכן. כאשר אתם רק מתחילים, מומלץ לעבוד לפי סכומים נמוכים, לצבור ניסיון עשיר, לבנות תיק לקוחות אדיר, ובכך להרוויח המון לקוחות בעתיד.
טיפים אפקטיביים להגהה לשונית יסודית
תנו לאדם אחר לערוך את הטקסט שכתבתם:
שמעתם אי פעם את המשפט ״המגיה אינו הכותב״? הסיבה לכך היא שמי שכתב את הטקסט יודע על מה הוא מדבר ומבין את הניסוחים – גם אם הם לא נכונים. כך שלהבחין בטעויות, שגיאות ופגמים זו תהיה משימה קשה עבורו, על גבול הבלתי-אפשרית.
כמובן! מותר לכם לעשות הגהה בעצמכם לטקסטים שכתבתם, אך האידיאל הוא לתת לאדם נוסף לבצע מינימום הגהה אחת. לאחר מכן, תוכלו לדעת כיצד הקורא העתידי עשוי להגיב לטקסט והאם הוא הבין את המסר (דברים שכותב התוכן מתקשה לבחון בעצמו).
התנתקו מהטקסט לכמה רגעים:
סיימתם לכתוב מאמר? זה הזמן לצאת להפסקה קצרה ולהתעסק בדברים אחרים. המטרה העיקרית פה היא שתתרכזו בכל דבר אחר – חוץ מהטקסט שכתבתם. במידה והטקסט שכתבתם הוא ארוך ומתיש, צאו להפסקה של מספר ימים (1-3 ימים), אם הטקסט הוא קצר ופשוט, כמה שעות יספיקו.
לאחר ההפסקה, תוכלו לחזור שוב אל הטקסט כקוראים חדשים לגמרי, תסתכלו על התוכן מזווית אחרת ותגלו טעויות, שגיאות ודרכים לשיפור התוכן, שלא שמתם לב אליהם קודם.
קריאה מהירה ברצף:
לאחר שסיימתם לכתוב את העותק הראשוני, קראו בקול רם, מהיר ורציף את כל התוכן שכתבתם. המטרה העיקרית פה היא לבדוק את בחירת המילים, למנוע חזרות מיותרות של מילים או משפטים, להוסיף חוסרים (תאריכים, שמות, סטטיסטיקות וכו’), להקפיד על לשון זכר ונקבה במספרים ולבחור בתארים הנכונים ביותר.
קריאה איטית:
קריאה איטית עוזרת למצוא טעויות רבות שחומקות מן העין. כאשר אנחנו קוראים טקסט (קריאה שוטפת) אנחנו רואים את המילה, מזהים חלק ממנה או מנחשים את השאר, בין אם היא כתובה בצורה נכונה או שגויה. כך עובד המוח של בני האדם.
בקריאה איטית אנו בודקים כל אות, סימן פיסוק או מרווח, ובין היתר שמים לב לפרטים הקטנים ביותר. מומלץ לקרוא את הטקסט בקול רם, לבטא את המילים בעוצמה, לבחון את התחביר ובעיקר את המשפטים. גם אם לא יישארו לכם חברים לאחר מכן, דעו ששיטה זו יעילה במיוחד…
תוכנת וורד:
וורד הוא כלי שימושי ביותר לכתיבה, אך גם לעריכה! באמצעות כפתור ״חפש״ שנמצא באזור ״עריכה״ (תחת קטגורית ״בית״), ניתן למצוא רווחים מיותרים ובלתי-רצויים, סימני פיסוק וכתיב שהומרו לאנגלית, או תווים שלא נמצאים במקומם. כלי נוסף שמומלץ להשתמש בו הוא כלי ההגהה של וורד שנמצא תחת קטגורית ״סריקה״. הוא יכול לסייע למצוא מילים שגויות ולתת המלצות כיצד לתקן אותם, אולם חשוב לבדוק כי המילים המסומנות הן אכן טעויות ולא ״מילים שוורד לא מכיר בהן״.
מבנה הטקסט:
מרווח נכון בין השורות, פסקאות קצרות, משפטים מובנים, שימוש נכון במילים, יישור הטקסט, הזחות, צבעים, הדגשות, קו תחתון, כותרות, סגנונות ותוכן עניינים – עריכה של כל הפרטים הללו תוביל לטקסט נעים ופשוט יותר, ובנוסף תעניק לקוראים חווית קריאה יעילה, איכותית ומהנה יותר.
מילים לבדיקה:
בזמן שאתם עורכים את הטקסט, מומלץ לכתוב מילים מיוחדות בצד, לסמן אותן ולבדוק אותן לעומק. זה יכול להיות שמות לועזיים והתעתיק שלהם, פרטי התקשרות שאתם לא בטוחים לגביהם, מילים קשות ומסובכות, מילים עם מספר פירושים ומילים שניתן לכתוב במספר דרכים (אחסון/אכסון, לאכוף/לעקוף, לדוגמה/לדוגמא).
טעויות נפוצות:
אם אתם עורכים טקסטים ומבצעים את אותן הטעויות, למה שלא תרשמו אותן בצד ותחסכו המון זמן וכאבי ראש? אם לצורך הדוגמה, אתם יודעים שיש לכם בעיה בסימני פיסוק או שאתם מתבלבלים בין לשון זכר ונקבה, רשמו לכם את ההערות הללו בצד וחזרו אליהם במהלך עריכת התוכן. זיהוי הטעויות הנפוצות שלכם ושיפורם לאורך זמן, יעזור לכם לערוך במהירות שיא את הטקסטים שכתבתם, למצוא שגיאות כתיב ודקדוק, ולחסוך המון זמן ברדיפה אחר טעויות שנפוצות בכתיבת התוכן שלכם.
מה ניתן לערוך:
- סימונים שקיימים בטקסט – צבעים, הערות, ודגשים שכתבתם בצד.
- כפילויות של מילים ומשפטים, ניסוחים לא תקינים חוסרים ועודפים.
- ריווחים מיותרים, ריווחים חסרים, טעויות הקלדה וסימני פיסוק באנגלית.
- כותרות לא תואמות, עיצוב גרוע, מבנה לא תקין של טקסט, פסקאות שחרגו ושורות שברחו.
לסיכום
לפני שאתם מעלים פוסט לרשתות החברתיות, עורכים עבודה אקדמאית או מפרסמים בלוג חדש באתר שלכם, בדקו כי הטקסט נטול משגיאות כתיב, טעויות לשון ודקדוק. עברו מילה אחר מילה, אות אחר אות ונסו למצוא טעויות או שגיאות.
מעוניינים לקחת את הטקסט שלכם צעד אחד קדימה? הגעתם למקום המושלם! חברת קופירייטינג לגאסי מעניקה שירותי הגהה לשונית כבר המון שנים, מעסיקה את עורכי התוכן הכי טובים, הן בעברית והן באנגלית. השאירו פרטים כבר עכשיו ואחד מנציגי החברה יחזור אליכם בהקדם האפשרי עם הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב לה!
